הוא ראה אותה ישנה
והכיר אותה ערה,
ראה אותה קורנת
ובכה כשנעצבה.

הכיר אותה קטנה
וראה אותה גדלה
לכולם הייתה מתנה
תמיד התקדמה
לעולם לא נסוגה.

יום אחד האקראי הפגישם
וניצוץ ללהבה בער
איש לא ידע מה בוער הוא ליבם
רק הירח וכוכבי היער,

זה את זה למדו,
ובעיניהם לחשו
גופיהם כך התקרבו
וכמעט שנתחברו,
חזקים הם היו
ואיש לא ידע
ליבותיהם פעמו
כעוצמת הפלדה.

כך נמכר לנשימותיה
והיא לליבו
אהב את לחישותיה
את האש שבעיניה
והיא - איתו..

בחלומותיהם נפגשו
ודברו על הכול
בדמיון הם התחתנו
ופרקו כל עול.

שיחקו באש המציאות
וליטפם הגורל,
דמם בער באיטיות
כהשזמן כך דהר.

אוהב אותך - לחש
אני יותר - היא נאנחה,
המציאות איתך היא דבש,
והיא רק להתפרק עליו רצתה.

בריידי שלי
חיי איתך חלום,
אושר צרוף
שרק מתגבר כל יום
את לי סיבה לקום,
את לי הסבר היקום,
את לא צלע - את לבי .
כשאני פועם את בתוכי,

תני לי בוקר
ואקום לצידך
תני לי שקיעה
שאחזיק בידך,
אבנה לך כוכב
שיאיר את חדרך
הן ידעת שמעבר
ועד עתיד
לבי הוא לבך..

אוהב אותך מאוד
אוצר יקר,
את אהבתי אלייך
לא ניתן למדוד,
נכון שלפעמים
העולם כה אכזר
אחכה לך בנמל
ביום המחר..