מיכל אסא / איבדתי כך את דרכי |
באישון של לילה
אורות בוהקים זהרו לכיווני
והלכתי אחריהם
כסומא באפלה
לא חיפשתי את הדרך חזרה.
לחשו לי קולות מצדי הדרך
כי טובים ממני
צעדו כאן לפניי
אז זה נכון אבל
לא יכולתי לכבות את להט הנעורים
שהתעורר בחלציי.
דמיינתי אנשים מוכשרים ממני
כותבים עליי דברים יפים
שקעתי מול אורות מסנוורים
ובסופו של לילה
הייתי פה הייתי שם
מתפתה להיפגע
לא שמרתי את נפשי
מחיות הלילה
וכי מדוע שאעשה זאת?
מחילת הארנב קוסמת הרבה יותר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|