לאחרונה, כלומר, בימים האחרונים,
מתפתחת בי המחשבה,
שצריך לנסות לכתוב פשוט
בלי משחקים.
צריך, אולי, לנסות לחזור ולהשתמש
בחרוזים. מתברר שאני פשוט חייב להפסיק
להאריך במילים.
המעט במילים, ידידי, המעט בשירים;
אביך, עוד ידע לחבק, אם ידע.
אם אמך, נהנתה מחייה, עוד תשמע.
רק זכור, כל עוד כוחך במותניך
חפש אהבה. ושפה משלך;
המעט במילים, אחי, המעט במילים
וחייך, תמיד תחייך,
אל זקנים. גם אביך, אבי,
עוד יזקין. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.