וכשהיקום עושה משחקים
תולש אותך מהמקום שלך בקיר
אתה מנפנף כנפיים, אתה צל בלי קיר
וכולם אומרים מה הוא עושה פה זה,
זה לא המקום שלו,
שיחזור הביתה שלו

אבל אין לך בית
אתה צל כבר מזמן
לאט תהיה גם צל ברחובות
ואחר-כך צל במיטה
אתה תהיה צל בתמונה בתוך אלבום
באיזה מקום מרוחק תנוח לה מצבה לבנה
ובה הגוף ששירת אותך

אבל זה גוף להשכרה
ומחשבות ומילים פורחות ברוח
כי גם אם יש לך גוף, או אין לך
אתה בערך אותו הדבר
מרחף עם רוח קרה, נושם כוכבים
נודד אלפים ומיליונים של שנים
מתי כבר תגיע השעה ליפול לרגליו של האל
ולתת דין וחשבון, לטוב ולרע
ולרגע להיות שוב בבית, לרגליי כיסא הכבוד
תן לי רחמים, אתה תבקש מהאל
תן לנוח,
אין מנוח.

נלך, נצא מהבית
נגיד שלום לעצים ולאבנים
נברך את כל הכבישים,
לאן הם ממהרים
נרים עיניים לחות אל גורדי-שחקים
נחפש אהבות קטנות בחלונות

נדבר אל האינטרקום, תנו לנו להיכנס
נשב נעשן שעות, נחכה בפתח הדלת המשוריינת
הם יברחו מאיתנו, חתולים עזובים רעבים מיואשים
אנחנו נלך בדרכים לא מסומנות בין בתי-אבן צפופים
נגלה קרעי נייר-טואלט זרוקים על האדמה,
בין שיחים יבשים עם פרחים קטנים סגורים קמלים
את תשכבי על הגג ותביטי בשמיים, בכוכבים
אני אקלף לך הבטחות אהבה מהקירות.

מתחממים מהתנור
פושטים רגליים יחפות אל ההסקה הלוהטת
ואת אוכלת גלידת שוקולד נמסה,
עם כל מיני סוכריות בפנים
זמר יווני מרעיד בקולו את הקירות החשוכים
אני מעשן בשרשרת ופוחד להביט לרחוב
את שקטה הלילה וזה מתאים לי
בוודאי כשאת תישני אנגן לי מוזיקה כל הלילה
רק אל תברחי לי כ"כ מהר על הבוקר
תני גשר בין החושך לאור,
שיהיה טעם של עוד
מתרוצצת בסידורים, בונה מגדל קלפים

את הלילה שלך תני לי, תני לי לשקוע
אולי את מי פגשת, ועל מה דיברת
את הכלים בכיור אני אעשה מחר, אל דאגה
נארגן טוב את הבית לקראת פסח
אבל קחי רגע לנוח, רגע לשקוט
לקחת את בלגאן היום-יום ולדחות אותו הלילה למחר,
הוא לא יברח.

השדיים שלך קרים
אבל אני טומן בהם את פניי שיעלימו אותי
תלכי עירומה בחום ההסקה, תקריאי לי שיר
תני לי סיבה לחבק את רגלייך ולא לעזוב
גוף בגוף תגידי לי מילים חמות
ללפף את רגלייך הקרות סביב גופי כאזיקים
צועד עירום על-פני העולם בסלון הקטן
כאילו אין איש בחוץ, לא יוצא - לא בא
דלת גדולה מסוגרת בשרשראות כבדות על בריחים
שאון הרחוב הולך ושוקט עד לבית-קברות
רוח טובה קרה-חמה על-פני גוף עירום,
ניתן לעצמנו לחוש אותה

חזקה נראית גם במערומייך, מלאה כוח נשי
אני עיניי כבדות, נוגע לא-נוגע
לא לתת ללילה להיגמר, לא להפר שלווה ואינטימיות
רגע לפני שהכול מתבלגן הישארי בזמן הזה
זה אי קטן במרחב ובזמן.

חסר-כוח הוא עישן סיגריות מול ים הלילה
מאחור הרבה בתי-מלונות וקולות זכוכית וסכו"ם
צובע את השמיים ונקבר בחול - אין לאן ללכת
פחיות בירה חלודות מעוכות זרוקות ליד פח-אשפה
תקוע בין העיר לים, רגליים מתחפרות בחול
חסר חיבוק אוהב וטוב, חם רך נעים
הלב משקולת חצי טון והנתיב צר
קח גיטרה, תנגן
נגן לירח, לכוכבים
נגן לנימפות הגלים.

את מחליקה באמבטיה, זה לא נורא
אני מעסה לך את הרגל שנחבלה
בבוקר את תישארי בבית בחזקת חולה
אז אל תמהרי לישון, רק חיבוק אהובה

שמש בצהריים לא חזקה
אני לובש לכבודך חולצה סגולה מ-משי,
רוקד כמו אלוויס פרסלי
את צוחקת ומוחאת כפיים,
כמו פרחים מפלסטיק, אמרת,
משוגעים לא נובלים.