|
לעולם אזכור את דודה אסתר
מבכה את עלומיה במראה
מפזזים קרביה
ששים אלי מאהבים
כתמי הגיל על עור פניה
נמשים מטויחים
לו יכלה את מבטה הסט
מעם דיוק הבבואה
הייתה בנשפים
שוברת לבבות של גברברי
מאה קודמת
תבנית שהיא טבועה בי,
רק פנימה -
אני
באה בימים
|
|
|
בים התיכון יש
מדוזות, ודגים
מתים, וגם זבל
וג'יפה ואותי.
רק שתדעו.
פולניה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.