[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גל עצמון
/
חג האהבה מול מסגד

הוא הביט אליה באהבה. הוא כבר ידע את צורת סדר השיניים שלה
בעל-פה, את המרקם של הלחיים שלה, את אורך וצבע הריסים. הוא ידע
אותה בעיניים עצומות. היא חייכה רוב הזמן כשהייתה איתו. בחורה
יפה, כולם אמרו. כולם טפחו לו על השכם, לא האמינו שבחור כמוהו
השיג אחת כמוה. מלאת חיים, ומלאה במקומות הנכונים. מה עוד בחור
יכול לבקש?
ורק את, נשארת בצד. בודדה, עצובה, עם אחד שלא הבין דבר. עם אחד
שכעס, שהתבגר מבחוץ, ושלא ידע לפרוק את המצוקות שלו. תמיד רצית
את ההוא. לא האמנת שיכול להיות קיים בחור כזה. ואז פגשת אותו,
דווקא בשמירה, ואפילו לא בשמירה שלו.
מציצה מתוך אם-16 קצר, שלא היה קטן בהרבה ממך, הסתכלת עליו
ואמרת לעצמך - מי זה השחצן הזה? אבל יש בו שקט.
והוא, הוא לא כל-כך התעניין בך. הוא אהב לשחק בך. ואת, שמעולם
לא האמנת שתוכלי ליפול למלכודות, שלך- לך לא מגיע בחור שלא
מאוהב בך עד קצה העולם, דווקא את - נפלת. ואוהו - זה כאב.
מאוד.
והוא מביט אליה. על איזו יאכטה באיזה ים-תיכוני לא מפסיק לשחק
בשיער שלה. צוחק איתה, ומפנק אותה ומתאהב בה. ומה את היית?
אפס. חוויה שצבעיה יישכחו במהרה. צבע חולצתך, צבע שיערך, הטעם
של שפתייך, הריח של שיערך. כלום. ריק.
והאחד שלך, מה הוא יודע. גם השני שלך לא יודע כלום. היחיד
שאי-פעם היה באמת מיוחד, לא חושק בך. אולי מעולם לא חשק. ואת
אמרת לעצמך - אולי הוא עדיין לא מכיר? אולי הוא צריך עוד
סיכוי? אולי...
אבל ידעת שזה יקרה. ידעת שיום אחד תראי אותו חבוק בזרועות
אחרת. ואת תנסי להיראות אדישה, תגידי שלום מבלי להסוות אף רגש,
ותמשיכי ללכת. ורק המחשבה, המחשבה שכמעט עלית לדירה שלו. אז,
בתקופה ההיא - אחרי שנפגעת ולפני שידעת עליה. ואם היא הייתה
שם? שרועה בחיוך? כשהכלבה שלו מלקקת את שניהם בעוד ועוד אהבה?
ואיפה האהבה שלך? עד לפני שבוע היית בטוחה שהיא קיימת. עכשיו
מתפוררת. מחפשת כיוונים חדשים שגם הם לא יחזיקו מעמד.
והלב? הלב שבור. רסיסים. רסיסים שטרם הגיעו לעיניים, אך במהרה.
במהרה. טיפות מלוחות קטנות בטעם כאב.
וכשבאת אליו, לשמירות, בנעליים הגבוהות ובנשק הכבד הוא עדיין
היה החייל הרך ביותר שהצבא המציא.
ואמרת "אין לי אצלו במה". אבל בלב ידעת, מי צריך במה כשמולך
הקוסם הגדול בעולם?

לך - ספק אם אי פעם תוכל אפילו לקרוא את זה. בהערצה שלא תפוג,
ממני.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יש סלוגנים יותר
טובים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/7/11 6:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גל עצמון

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה