[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







קלרה גריידי
/
שלוש שורות ושילדה

הנחטף גלעד שליט מופיע על הדף שמודבק בצלוטייפ מהביל על עמוד
החשמל,
אני מסיטה את ראשי והגיעה מונית השירות.
חבל שהצבע שלה צהוב, לו הייתה מסוות טוב יותר בתוך האפור לא
הייתי מרגישה אכזבה מעצמי.
הרבה זמן רציתי לכתוב על זה שנפרדנו,
רציתי לפתוח בשבועיים שלמים של בדידות וכן הלאה, אבל הזמן נמתח
כמו סוליה של נעל ולא נשחק כמו סוליה של נעל
ועל כן ניתן לומר כל כך הרבה דברים, אבל מה הטעם, אם גם הם
מתערבלים בתוך עצמם ונשפכים לתוך כוס קפה של מישהו זר.
אני טומנת לעצמי מלכודות,
אני מודה על כך, לולא המלכודת האלו מה לעזאזל הייתי עושה.
.
הנהג מושיט את ידו לקבל כסף, מיד אחר כך הפריים של גב המושב
הלפני אחרון, ומיד אחר כך התמונה בה היד של הנהג מושטת,
ומטבעות של חמישה שקלים, חצי וכמה עשרות מונחות בכפו. אינני
מפחדת לטעות, כי אי אפשר לטעות אם אין מטרה,
או אידיאל, או פנים של מישהו להתגעגע אליהם. אני חושבת עלינו
ישובים בכיסא מסריק,
וכף רגלי נבלעת בבור שחצבה האדמה, שנייה לפני המעידה אני מביטה
בכף רגלי, והיא אוטומטית מתקשחת ונהיית כחתול שמגיע לקרקע אחרי
מספר קומות. בניין גבוהה,
אני מביטה בו מלמטה, ורואה רק את הפס התחתון של כל חלון,
מוזיקה אלקטרונית מושמעת באוזניי כבכל סרט נע שמחקה אחר סצנת
המפתח בונילה סקיי, וראשי מתכווץ למראה הגובה.
ידיים כמו מוטות ברזל, מפרידות אצבע זו מזו, ברכיי ננעלות כמו
לפניי יחסי מין, ומוחי מתרוקן מכל ההבטחות שנתתי לאנשים בזמן
האחרון. אני מתנגדת לשקול את זה עד הסוף,
אולי מהחשש שמא אבין כי החלטתי זאת בעבר. איזה תחמון מוצלח,
לומר כל שעל ליבי מבלי להזכיר את השם שלך ולו לרגע אחד קטנטן.
במקלחת,
מריצה את כל השורשים של שלד. שלדים בארון, שלדי השלדים, שלדי
חוצות, שלדלדים בגן שילדים אוהבים, שלידה לאורך השלדה וכן
הלאה. עוד הפעם, המוח המתוחכם מנסה לתעל עצמו לכדי עבודה במקום
עייפות מושלדת היטב.
החלפתי נורה אתמול, לבד.




פרק ב', ההרואיות של הסוף
פרקים מן החיים הם דבר נפלא.
הם חוטפים אותך, ומניקים אותך, כבור חסר השראה.
הם נותנים לך למעשה כמעט הכול כדי להיות אדם מאושר, ואתה מחליט
שלא להתדפק על השולחן בקריאות ההוי הנוראיות, וחבל שכך, כי
תכנון והסוואה הם למעשה תכונות כה חשובות באדם,
שהתנהלות חייו צועקת הצילו. אין לי רגשות אשם על כך שאני חושבת
את הדברים האלה, אפילו לא על כתיבתם במסגרת מחשבות כמוסות,
אפילו לא על משאלת לב.
יש לי שיגעון גדלות קל,
אין צורך באינטימיות כשמדובר על תיכנון לפרטים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קטעים איתי.




אלוהים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/9/10 6:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קלרה גריידי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה