|
המוות הוא מצרך נדיר
הוא פיקאצ'ו מרוסק
אגור את כל זכרונות הילדות
ערבב אותם
עשה מהם משהו שיהיה מוות
זה כמעט נורא מדי
לכן זה נפלא
זה גלידה צבעונית בחוף המרינה
הורדתי את החולצה במבוכה
לא היה לי בראש יותר מהפרק האחרון של פוקימון
וכמה חששות שאינם אופייניים כלל
ילד בגיל כזה, אבל מי יודע,
דרך פלג גופי העליון החשוף
שאפתי עתיד איום מלוא עורי |
|
|
אני אוהב סרטים
ישנים
בשחור-לבן,
רומנטיים כאלה,
אולד פאשן.
והשחורים הם
עבדים.
שוב נפלט לפיני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.