אירנה קון / ניסע |
למדינה סמויה ולא-נודעת,
לגבולות, בם לא העזת לגעת,
לזיכרונות, שלא רצית למחוק.
נעלה בין השפתיים כל בת-צחוק
שהסתתרה בין השורות, נפגעת
מאש המציאות המשוגעת,
מהשגרה, אשר יודעת רק לשחוק.
נבוא למדינה בה אין שום חוק
כנגד אהבתנו... את יודעת,
כמה קשה זה, כל הזמן לדחוק.
אני נוסע לבדי, ואת נוסעת
לבדך... למטוס ייקח שניה אחת לנסוק...
המציאות נותרה אותה אחת, מרשעת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|