ילדה של סתיו / בוקר בחלון |
ריח של בוסר,
באפלוליות עיר לחה ומסואבת.
שנים טרופות של ריצוי,
מוטלות על כנפי דיכוי,
בשמרנות לב הזגוגית המאוהבת.
שלווה, רוגעת, אך נחה אינך.
שוקעת בדממת כרית ראשך,
שחזרה לנשום היטב כשהיא מיותמת.
אל תדמעי,
אל תפצעי,
את דרכך תמצאי באנחה מתנחמת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|