מעירה אותי עם החיוך שלך. מאירה את כל החדר. את כל העולם שלי.
אבל זה לא קורה. זה קרה פעם אחת, אז כשחזרת אליי.
כשהבאת איתך בחזרה את כל הצבעים.
אבל זה לא קורה יותר.
אני לא כועס. אני מבין אותך. את צדקת במה שאמרת לי.
אחרי הכל, איך יכול להיות לך טוב איתי אם אפילו לי עצמי לא טוב
איתי.
אבל כשהיית פה היה לי טוב. פאק! באמת היה לי טוב.
הייתי צריך לשמור עלייך.
28.6
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|