בליינד למון / שנהב |
וכבר פילי השגרה שועטים
ודבר אינו עומד בדרכם,
כל הנקרה מרמס.
לו אך לרגע נשמטתי
מזכרון העדר
להיות קצה האפור,
פיל לבן.
כך לחכות, בלב כרך,
מועד רודף חול;
ובעודם עורמים את שללם
אהיה אורב לציידי השפל
בין שנהבי האתמול.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|