ומה עוד נותר לומר לצרצרים
שבילים אשר סימנתי והם לא כולם
אין פצצה מתקתקת בראש, אין חומר-נפץ
אין אדם יושב על סלע, אין רוחות
יש אוויר שלא זז, אוויר נעים
נדמה אין יותר מה
החלונות נפתחים, אני נשאב החוצה
יש אין מספיק
שיפעת מימיי הנהרות לעד
הים איננו מלא
פיוט חסר פחד, כי דבר לא יקרה
אדם בצלם אלוהים, ואלוהים אומן
יש מרחק בין התחלה לדרך
בין מילה למציאות
הגשם יורד, שוב
השמש זורחת, שוב
איקליפטוס בודד מפזם בלוז כנעני,
ברוח קרה
ייפול יקום אדם,
רוחות ישנו את כיוונן
מי הוא זה האיש שבקיר
קולות עתיקים של מתים וחיים לוחשים מבין דפים
הקולות חלשים, הקולות ענווים
תמיד נוכחים, מאות ואלפי בשנים
מישהו שתל זרעי איקליפטוס
גבוה וחזק הוא כעת, חוצה חמסינים וקרה
באין עין, בלילות טרופים
הוא מפזם לעצמו שיר בלוז כנעני
יצירה נשכחת לאוזן שומעת. |
