מחפשת את הכאב הזה שיגרום לי לשבת ולכתוב
את הדמעות שאני כבר לא אוכל להחניק פנימה
את הרגעים שבהם אני לא אמצא מי שיבוא לחבק
ואולי שם מתחילה ההתמודדות האמיתית עם החיים
אולי זה בכלל לא כזה ביג דיל להחליט על לימודים
ואולי הטיול של החיים לא חייב להיות אחרי הצבא
אולי הבחור הראשון ששכבת איתו הוא לא אהבת חייך
ואולי את בכלל לא תמצאי אהבה בכלל
אולי לעזוב את העולם הזה קצת יותר מוקדם משציפית
זה לא רעיון כזה גרוע כמו שכולם אומרים לך
הם הרי יתגעגעו
הם צריכים אותך פה יותר בשבילם ופחות בשבילך
בכלל מה את מחפשת כאן
את כל פעם מחפשת אוזניות טובות יותר לשמוע מוזיקה
שיהיה חזק יותר
כדי שתפסיקי לשמוע את הקולות שבפנים
את כל המחשבות הרעות, החולות, הכואבות, המיואשות
את צריכה אהבה חדשה כמו שאסף אמדורסקי שר
כזאת שתעיר אותך ותרצה ממך עוד
את צריכה להרגיש נאהבת לפחות פעם אחת בחיים האלה
לכולם מגיע אז למה לי לא?!
וזה בא בגלים
את הולכת כל היום עם היד על ההדק
קשה לעלות לבניין גבוה בלי לחשוב על זה
את מסתכלת על סכינים קצת אחרת
ואז זה עובר
ואז רוקדת ושרה וחופשיה
אבל לא מאושרת
מה זה מאושרת?
איך זה מרגיש?
ואיפה הוא נכנס בתוך כל זה
האדם היחיד שמותר לשים את כל הביצים שלך בסל שלו
זה מי שנכנס איתך למיטה בלילה
ונכון, אם הביצים ישברו זה כנראה יכאב הרבה יותר
די לחלק את האמון שלך למי ששואל
את מחפשת מישהו להיאחז בו
ומתפלאת כל פעם מחדש כשנמאס לו והוא רוצה לשחרר
עור לא נדבק חזרה
הוא מתחדש
אז העצבים חשופים לכמה שעות או ימים
וזה קצת שורף ומציק ומרגיש מוזר ולבד
אבל אז זה עוטף אותך שוב
תחושת בטחון עד החתך הבא
שום דבר לא יציב חוץ מהנוכחות שלי כאן
למרות שאם תשאלו אותי גם הסבל די יציב
שאלת היגיון קצרה :
אם שירלי פתחה את העיניים לפני 9 בבוקר היא פסימית, אך אם היא
קמה אחרי השעה 9 היא אופטימית. בכל יום בשעה 14:00 שירלי הופכת
לפסימית, לא משנה מתי היא התעוררה. היום שירלי לא פקחה עיניים
כלל - האם היא פסימית או אופטימית?