עין הנץ / אני מניח לגעגוע |
לשאת אותי בצקלונו
לענב את צוארי, לעגב על עברי
להיות סור כפוף בצי-קלונו
המרי את פי
המרי על פי נקישות המטרונום
נשיקות הגיהנום המלהיטות
המליטות את עיניהן ברעלת-היומיום
במארת השגרה, בסערת התגרה
התקרא בשמה המפרש, התשא את
שמה, לשוא
לשב מארץ גזרה, מאדמת מריבה
מעלטת הגיונים
וכלי, אתמולי ומחרי
נעקד וקרב עם שחר
בתחנה כלומה
כשנער הלום סנוריך מכתיף את מטלטליך
כשאת נופפת בלבך הרקום, הגהוץ
מהקרון האחרון של שארית חיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|