|
אם אתה מתכוון לבלבל במוח
איך נראה הדף
לגיונות הזרים עשו את שלהם
ואבא אוהב אותך מאוד
הקווים הנמתחים בין מחשבה לרגש איבדו עצמם
איך אתה מתמודד עם זה, איש פוסט-טראומתי
איך נראה מסך טלוויזיה מקיר לקיר
ב-מה רצופה הדרך לגן-עדן
דרך מה עוברת הדרך לגיהינום
כל הזמן ניסינו את הקסמים הקטנים שלנו
האור היה בהיר, החושך היה עמוק
אפשר היה לחתוך את החשכה בסכין
אפשר היה לפרוס את הירח לפרוסות
כי הוא לא כשיר, כי המוח שלו פועל אחרת
אז הלהבות מהמחבת מפחידות אותו בטרם התרחשו
להכין אוכל זה בית-מרקחת
הזמן פועל בכיוונים משונים
הלב מספר דברים שונים
הוא נופל וקם ולא קם
לאן יזרום הלב כשהראש סגור
הוא פועם כמו פצצה
מה בדיוק קורה
כשאין עוד
וחשוך גם בפ'נוכו של האישונים
אני יכול לרקוד כל הלילה, ולמות כל היום
לדפוק קירות על הראש שלי
איך אתה יישן בלילה
מי מעיר אותך ראשון
זה לא הזמן
לבדוק אם הלב עודנו חי
ואם האור לא כבה לגמרי
תפגשו אותי בחצות בחוצות-היוצר
יורק שפנים לבנים קטנים מהפה
ומפריח בלונים מהראש
מעט עלי-שלכת על מפתן המדרכה
תגמול מסתחרר ברוח
אוויר קר וחם נושב במיטה במוזיקה
והלב עודנו חם על הישרדות. |
|
|
לאחרונה הרבה
פעמים אנשים
אומרים שכבר אין
תקווה, למה
אנחנו צריכים
לקוות או דברים
כאלה, ברצוני
להזכיר מתי יש
תקווה, יש המנון
בשם "התקווה"
שאומר בדיוק מתי
יש תקווה, הוא
מתחיל במשפט
תנאי שאומר מתי
עדיין יש תקווה,
תחשבו על זה
טוב: כל עוד
בלבב פנימה, נפש
יהודי הומיה,
ולפאתי מזרח
קדימה, עין
לציון צופיה.
עוד לא אבדה
תקוותנו, התקווה
בת שנות 2000,
להיות עם חופשי
בארצנו, ארץ
ציון וירושלים.
מ.ש.ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.