אמבולנס מיילל בדרך ל"הדסה". הגחלילית האדומה נעה חיש לאורך
שורת האורות. רק היא יוצאת דופן: מתבלטת באדום שלה בין כל
הכתום והצהוב של פנסי הלילה. גם הרמזורים פסקו ממלאכתם והותירו
לעיניי כל רק את הצהוב המהבהב.

     שקט מבורך משתרע על ירושלים. אפילו החתולים סיימו כבר את
שירתם הלילית, קולותיהם נדמו. תמו גם הקרבות שניהלו ביניהם על
מנת לזכות בלבן של חתולות הרחוב המקומיות. תזמורת הצרצרים פתחה
בניגונה השליו. ורחש גלגלים נדיר על דרך כרמית נטולת האורות,
אינו משבש את המוסיקה, אלא רק מוסיף אליה אקורדים נעימים.

    הבתים דוממים, וחלונות בודדים בלבד עדיין מוארים,
כאישונים זוהרים של מפלצות רבות עיניים. מעל כל זה יד נדיבה
פיזרה גרגירי חול נוצצים על שדה כחול עמוק, כמעט שחור. עין
עגולה, כמטבע כסוף, משגיחה על הלילה, שומרת עליו מכל רע. וברגע
הקריטי הגחלילית האדומה תשוב ותצא למשימתה המקודשת של הצלת
נפשות.