מאז שהלכת הבדידות אותי חונקת
מאבד עצמי לדעת בחיפוש אחר שלווה
הריקנות לא מרפה, לרגע לא עוזבת
דבר לא ממלא חלל שהותירה אהבה
אין סיבה להתעורר, לפקוח עיניים
לא אראה דבר שימלא את החסר
בעולם החלומות יותר בטוח עדיין
שם לפחות את עוד נמצאת
פתאום לדברים יפים אין צבע
איבדו פרחים את ניחוחם
הכול טפל ולא נותר עוד טעם
נפשי צמאה למגעך החם
אל תדאגי אם את דואגת
חיי ארים מהרצפה
היית אחת ואין אחרת
אפשר לחיות בלי אהבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.