הלוא היא זעמת האימה
בכבודה ובעצמה
מחריבה את כל העומד בדרכה
מצחקקת היא על עולמה
בשעות הבקרים
היא זועקת בכל כוחה
אל כל נפש חיה
שמפריע להנאתה
בשעות המנוחה
השקט לעת עתה בא
היא כבר מחכה לפרוץ מתוכה
שכן זהו טיבעה
לאור הירח המאיר עולם
היא בשלה
כה שונה מכולם
מחקה היא את קולות הזאבים הנואשים
והם צורמים לאוזנה כענפים
וכך היא שוחה בבועתה
יום יום במשך תקופה
משתוללת היא על פני הדאגה
שכן היא מחכה
לתזוזה הבאה. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.