דנה אגם / זמן אפס |
אני מבקשת ממנו את היד והוא נותן לי אותה.
כך, בטבעיות; הבן שלך.
כבר יותר משנה שאת אימא שלו
וזמן הכרותינו התאפס לזמן הולדתו.
כמה בכלל הוא יודע, יידע, על הבחורה שהייתה
אימא שלו?
לפעמים אלומות דקות שלה מפציעות בך -
ים וסיני חופש שחשבתי פעם שהוא אינסופי,
ותלתלים וגוף ארוך שפקוח כל כך -
מפציעות וכבות,
כמו במגדל פיקוח.
15/6/10
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|