|
שמש בין ערביים
אני שרועה על הכורסה בחצר
שוקעת לי לאט בתרדמה
נים לא נים
(זה הנמנום הזה שאתה כל כך אוהב להתענג עליו
כמו חתול בשמש צהריים)
ראשי כבד
ורגע לפני שאני שוקעת בחלום
אני מרגישה אותך מתקרב אליי
ומנשק
כי הצוואר שלי כל כך חשוף
ומבקש אותך |
|
|
שואה זו לא מילה
גסה!
זו מילה אכזרית,
והאמת שגם לא
רלוונטית, אז די
כבר יא שמאלנים
אשכנזים שונאי
ישראל שכמותכם!
הדס עמיר, יוצאת
לקרב הגדול של
חייה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.