אני לפעמים מרשה לעצמי לצעוק, אבל בשקט כדי שאף אחד לא ישמע.
אני לפעמים מרשה לעצמי לבכות, אבל בלי דמעות כדי שאף אחד לא
יראה.
אני מרשה לעצמי להגיד מה אני חושב, אבל תמיד בלב כדי שלא
יכעסו.
אני מרשה לעצמי לחשוב, כי לפעמים מותר לי.
אני מרשה לעצמי לשמוע לאחרים, כי לפעמים לא רק אני צודק.
אני מרשה לעצמי לדבר.
אני מרשה לעצמי הרבה דברים, כמעט הכל,
אבל אני לא מרשה לעצמי ליפול.
בכל זאת - כמה שלפעמים נראה קשה גם כשאני לא מסכים לעצמי
דברים, כשהפנים נפולות לא רואים מי אני, כשהם מורמות אנשים
יכולים לראות ולשמוע ובעצם לדעת עלי הכל, רק מהמבט שלי.
אז פעם הבאה שאני ארגיש משהו אני אעצור, אחשוב, וארים את הראש
למעלה כדי שכולם ידעו מה אני מרגיש! כי אני לא צריך להתבייש
במי שאני!
וכך קוראים יקרים גם אתם צריכים לפעול.
:) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.