אמיליה קורצר / איבדת את עצמך |
בין הצללים,
פסעת על הדשאים
בצעדים שקטים,
חיפשת שמחה
שנעלמה מן העולם,
אך בעצמך היית לבד
מול ה''כולם''.
על לבך היה
לכלוך, שלא הוסר,
הרבה שברים,
הרבה קרעים,
שירפא רק זמן.
היית לבד כל כך
הרבה שנים,
שלא נשאר כבר צורך
במילים.
חיפשת, חיפשת, חיפשת,
הרבה דברים,
איבדת את עצמך
בין הצללים,
פסעת על ההרים,
ראית נופים שונים,
אך לא מצאת דבר
ורוחך נפל, לעד.
08.06.2010
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|