א'
--
רוחות המערב מלטשות את פני הארץ
שוחקות בפסגות, מרפדות את העמקים
מעבר למדרגת הילרי פיגיונותיהן קטלניים,
לאורך החוף חמוקי הדיונות זוכים לליטופים.

רוחות המערב משככות מהמורות,
מרככות פערים
כוחות מרסנים מרגיעים את השטח
פועלים להשגת איזונים.

זוהי דרך הטבע
וככזו - אף לאדם נדמית כברירה ראויה,
הטוענים לכתר צפויים לביקורת
ולוחכי העפר ימצאו תמיכה.

ולכן מה לנו כי נלין?
מדוע נתקומם על איפה ואיפה?
אל למנופף בעליונותו בראש חוצות
להלין על שנבחן בציציות.

ב'
--
ועם זאת הוגדשה הסאה
מן הדין שהילכת שיכוך הקיצוניות
תחול גם על הפועלים מכוחה.

רדיפה אובססיבית את הטוען לכתר
כמו עידוד השקוע במדמנה עד לצוואריו
נוסקים אד אבסורדום
ומבדרים את הרוח ממפרשי רוחות המערב.

ג'
--
וכך
במין דרך פרדוקסלית פתלתלה
מין אינו מוצא את מינו
גר זאב עם כבש
ונמר עם גדי רובץ
חזון האחרית קם
אך בשל עקמומיות אספקלרית
הוא קם במעוקם.

רודפי שלום מרחבי העולם
באיוולתם מפיחים רוח באנשי חמס
ומנגד, מי שממרחק בבואתנו מצודדת בעיניו
למגינת ליבנו מן הסתם אינו גולש על כנפי
רוחות המערב.


נובמבר 2009