[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יהל שחר
/
להיות לוחמת

לבכות בהשבעה, לבכות במסע כומתה, לבכות בסוף מסלול. לצחוק על
כל הבנות ה"בתיות" האלה שבוכות בטקסים. להתחיל משפטים במילה
"בצבא" ולדעת שחברות שלך, שפעם חשבת שאת יכולה לדבן איתן על
הכל, טוב- יש דברים שהן פשוט לא יבינו. להזכר במשפט שכתוב לך
על התג יחידה: "הרבה אבק דרכים בשביל מעט אוויר פסגות" ואיך
הרגשת גאווה כשהמפקד שלך בטירונות נתן לך את האגרוף הזה בסוף
המסע הראשון. לתהות לרגע אם הוא יודע שהדמעה הזו לא הייתה
מכאב. להגיד לעצמך לזכור להתקשר אליו ולשאול מה שלומו. להבין,
בפעם המי יודע כמה בשירות שלך, שאת תמיד יכולה להיות פעורה
איתו.
להיות לוחמת.
ללכת למקלחות ולהתפלל שהן ריקות. להגיע, ולגלות שיש בדיוק עוד
תא פנוי אחד. להתבאס, ואז לצרוח ולשיר עם כולן שירים מפגרים
בזיופים לא נורמליים. לחשוב על פיקוד. להגיד לעצמך שזה ברור
מאליו שזה לא ברור מאליו. להחליט לצאת, ולדעת שהחלטת לצאת
לפיקוד כשהחלטת להתגייס למסלול הזה.
להיות לוחמת.
לשמוח שביולי יש לך רגילה ולהבין שהיא רק חמישה ימים. "רגע, לא
מגיע לי שבוע?" להתבאס, אבל לא להיות שבוזה. להזכיר לעצמך
שהאיזו במחסנית קצת רופף, ושאת צריכה לפנות זמן לשפצורים.
לקלוט שכבר עברו כמה ימים מאז שחשבת על זה, וזה עדיין לא קרה.
להתחיל לשפצר. להגיד לעצמך שאת צהובה. לחייך ולהבין שזה לא
משנה. לא באמת.
להיות לוחמת.
לחזור משיחת נפש עם בן מחזור שלך מסוללה אחרת בשתיים בלילה
ולראות שיש שוס"ל בפרגולה. לשאול אותו אם הוא בקטע של פחיות
למרות שאת כבר ממש רוצה לישון. לשבת איתו כל השמירה ולהיות
עייפה כל היום שלמחרת, אבל לדעת שאת יכולה לסמוך עליו שיעביר
לך שמירות של 02:00 -  06:00.
להיות לוחמת.
לדעת שאת לא הכי קרבית שיש, אבל לא למצוא דייט קרבי יותר.
להשבע שבחיים לא תצאי עם ג'ובניק. לצאת עם ג'ובניק. לתרץ לכולם
שהוא באמת אחרת, ושזה בריאותי, ושהוא רק פסל לחימה, ובסוף
להבין שאת מתרצת בעיקר לעצמך. להפרד ממנו, ולהגיד לעצמך שבעוד
שנתיים זה בכלל לא ישנה מה עשית בצבא, ושיכול להיות שעשית טעות
כשנפרדתם. לא להצטער, או לפחות לא לגלות לאף אחד.
להיות לוחמת.
להסתכל על מישהו עם סמל באוטובוס ולנסות לנחש מה הפז"מ שלו ואם
הוא מפקד או לא. לשבת עם החבר'ה בבית, ולגלות שהחבר'ה זה כבר
הבנים, כי רק הם יכולים להבין מה עובר עלייך בצבא. לנסות לשבת
עם הבנות, וללכת אחרי כמה דקות כי השיחה שלהן משעממת אותך.
לזלזל בכל מי שהיא פקידה או "משקי"ת שקר", אבל לאהוב את החברות
שלך לא משנה מה. להגיד לעצמך שאת נוראית שאת חושבת ככה ולתהות
מה קרה לך בצבא? לא להבין, אבל לקבל.
להיות לוחמת.
לדעת שבחרת במסלול הזה. לדעת שמרגע שעשית את הבחירה הזו את
שווה לכל הבנים שאיתך. לחשוב שמגיע לך יותר כי את עשית את
הבחירה הזאת, אבל להתעצבן מכל אחת אחרת שחושבת שמגיע לה יותר
כי היא בחרה. לאהוב את המדינה ולדעת שאת כאן כדי להגן עליה. לא
להבין איך בדיוק את מגינה עליה כשאת עושה 4-8, אבל להיות גאה
באוטובוס בדרך הביתה, כשמסתכלים לך על הנשק וההבעה הזאתי של
ההבנה מתפשטת להם על הפנים.
להיות לוחמת.
לפגוש מישהי מהכיתה שלך ולגלות שהיא משוחררת. להיות בהלם מזה
שהמחזור שלך כבר התחיל להשתחרר. לדעת שצפית את זה מראש, אבל לא
ידעת שככה זה יהיה קשה. להוריד קצת את הראש כשהיא שואלת אותך
"מה, את עדין בצבא?" ולדעת שזאת לא הפעם האחרונה. להרגיש טיפה
מושפלת ולדעת שאין על מה, ושאת עושה משהו הרבה יותר חשוב. קצת
להצטער על הבחירה ההיא, שאת כל כך גאה בה.
להיות לוחמת.
לא לצאת לטיול של אחרי הצבא כי את כבר יודעת מי את ואת לא
צריכה לחפש את עצמך. בטח שלא בהודו, תאילנד או נפאל. אם כבר-
אז רק בשביל ישראל. להבין שזה קצת מוזר, אבל לדעת שאת לא
היחידה. לעשות מפגש מחזור ולצחוק על קטעים שהיו בטירונות.
לגלות שהם עדיין מצחיקים, ושלמרות שעברה שנה וחצי, שום דבר לא
באמת השתנה.
להיות לוחמת.
לשים לב שאת כבר לא נראית כזאת צ'ונגית עם המדים ולחשוב שזה
אפילו עושה לך אחלה פיגורה. להתכונן לצאת לאיזו מסיבה, ללבוש
את החולצה שאת הכי אוהבת ולגלות שהשמנת. לשנוא את המדים על זה
שהם גרמו לך לחשוב שרזית. לאהוב אותם על זה שהם גרמו לכל השאר
לחשוב שרזית. להחליט לפתוח בדיאטה. להחליט שלא. להגיד לעצמך
"יאללה- כוסאומו! מה זה משנה? כולם משמינים בצבא" ואז לעשות
יותר ספורט.
להיות לוחמת.
להרגיש שהחיים עוד לא התחילו. לדעת שהצבא זו רק תקופה בחיים.
לדעת שזה לא נכון, כי הצבא ילווה אותך הלאה (את הרי עושה
מילואים). לדעת שהחברים שאיתך פה זה לנצח, וש"אחים לנשק" זו לא
סתם קלישאה. לרצות להשתחרר, אבל לפחד מזה פחד מוות, כי מי את
בלי נשק ומדים? בלי המסגרת הזו? שאת כל כך שונאת, וכל כך
אוהבת. שהיא מי שאת, ומי שאת לא. קצת להצטער שאת בת- כי בטוח
היה לך קל יותר אם היית גבר. אבל להיות גאה.

                                  כן אני לוחמת.

                                             ואני לא יכולה
להיות שום דבר אחר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ב-2010 נוכל
לבקש מהמחשב
שימציא סלוגן
בעצמו.
ב-2020 נוכל
לבקש מהמחשב
שימציא לאישתי
שעכשיו קוראת לי
לזרוק את הזבל
ולהשכיב את
הילדים לישון,
פיתרון.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/7/11 9:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יהל שחר

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה