בר רוח / רגש אוהב תיקווה כוזבת |
הדי תפילה נואשת, מבקשת.
בתוך עולם של שקט, קולות אנחה, צלילי יאוש, ואת הפכת שותקת,
ואת נדמת, תפילת השקט.
אבדה כמו ים, פעמיה רוחקות, אל משעולי יערות אדם, מחרש
תפילותיי, תפילותיי השותקות.
ואני קול בבאר הרגש, אני עלה שלכת,
וכל תפילותי יבשו כחרס אל דמותך הנעלמת, דמותך, עלמה עיוורת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|