|
ספינה אקח לי
אל לב ים
מפרשיה שחורים
ופניה מועדים
לעבר נקודה שמימית
שמשתנה כל שנייה
כמו הלך רוחי, מחשבותיי
שם אשליך את יגוני
שם אשליך את גופי
שכרגע כבד מכדי
שאשא אותו בכוחות
עצמי |
|
|
שתי מילים:
מילה ראשונה:
(ניפנוף עם
היד)
מילה שנייה:
(חיבוק עם
מסעודה משדרות)
נו...
נו...
מה קשה!
שלום חבר!
לא מזהה?
יגאל עמיר, מנסה
משחקי חברה על
זאת שאהבה את
התל אביבי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.