לקרוא בשמו של הילד
הוא לא דבר של מה בכך
בעיניי המפוקחות לפחות
שתדע
אך
ככל שאני מתרפסת בפניו
שפופת גב
נטולת כוח ומנוח
ושמחת חיים
מחווירה בתחנוני פנים
נעצבים שיחדל
שיחדל!
כך גדל הוא וגדל וגדל
מתפתח ומתנפח
צוהל ומתהלל
כמנצח
ויותר מכך
ובעיקר
משתבח כוחו עלי עם הזמן
ואות ברמה לא נשמע
ואין יוצא מתוכי ואין בא.
ובאביב מה?
באביב את תשובי חזרה...
למנצח שיר מזמור
הללויה
| 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.