נפתלי גדסי / דרך אינה סלולה |
גוף שואל וראש מלא בריק.
תנועה אסורה,
רוח אינה משיבה,
דרך אינה סלולה.
חוצב חוצב
בהר בוער, ולב כסנה
בלב מדבר
ואין עונה.
מחריש וצועק,
כועס ונוהם,
לא חושב לא חושב.
מחר נעלם,
מציאות ועבר בנמשך
בנמשך.
והווה שצוחק
והווה שסוער
והווה מתבונן
ואין שואל
ואין שואל.
והלב כמו הלב
אל הים,
אל הים,
שועט
וזורם
וזורם
וזורם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|