בארבעה עשר באוגוסט הגשמתי חלום:
טסתי לנופש באתר שבו האוויר קריר (נא
לכבוש את הריר) והזמן הרב קופא על שמריו;

כבן-עיר איבדתי את הסבלנות, דיברתי אל הקיר
ושאלתי אותו מדוע הזמן לא זז;
על כך הוא השיב מבלי שנחפז:
"אם יש לך טענות ארוז את המזוודות";
הייתה איבה בתגובה.

כאשר גלגלי המטוס נגעו במסלול
ושרתי עם כולם:"הבאנו שלום לעולם!"
(זהו קטע שכלול בכל טיול),
הזמן שב לנוע חיש,
ואני ללחות, לחום ולעומסים על הכביש.