|
שני אנשים נכנסים אל הבית.
האחד: אבא. איש ללא אישה.
השני: בחור. ילד בלי אימא.
כשמבטיהם נפגשים במטבח או בסלון
הם מדברים
על שמש או על עצים או על גור כלבים שטייל בגינה.
אין שתיקות, יש חיים,
אבל
כשהדלתות נסגרות בחדרים אחרים
כל אחד מהם נשאר לבד
עם הקרקע הרועדת,
עם המחשבות
על מה שטמון מתחתיה.
|
|
|
אם היו מפרסמים
כבר את הסיפורים
שלי, הייתי סופר
עשיר ונערץ ולא
הייתי צריך
לשלוח סיפורים
ל"יצירתי".
שמואל
איציקוביץ',
סופר מתוסכל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.