|
אישה יקרה
תוכלי לכתוב
כאוות נשמתך
הטהורה
מה שרק יעלה
עטך בזיכרונך
בחוויותייך
בי לא תצליחי
לגעת
כל עוד
את נחבאת
אל כלייך
מאחורי
שם כללי
אישה
עם כל היופי
בפגישה
אין בי נכונות
לשיחה
שבה אני קורע
עצמי בכוחות
עליונים
כדי לפצוע את
עצמי בפנייך
ואת מסתתרת
מאחורי מסיכה
דיאלוג?
פאריז 24.5.2010 |
|
מוחמד
(מתוך, "עוד
ועוד אישים שלא
היו יהודים",
הוצאת מערבל
בטון 2003)
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.