כשהשמש עולה באופק דברים נראים אחרת
זיכרונך כואב בי כמו סחרחורת בזמן
אני שוטפת אותך ממני במים קרים
מאבדת לרגעים את עצמי בשיטפון, בזכר אהבתך
נוטפת מתקפלת במיטה ובוכה
אני לא מבינה הכול ממה שאתה מדבר
מראה כוונה ועושה שונה, זה נורא מבלבל
יש משהו שאתה לא אומר, ואתה מתחמק
ונשארת מלחמה לא צודקת שלך איתי
אני אוהבת, אני פוצעת, אני לא מתכוונת
ושוב אתה הולך לי ומבטיח לחזור,
משאיר סימן על עורי
צריכה שתאהב אותי, שתיגע בי
ואתה מעמיד אותי בפינה ואומר לי חכי
כלום לא פוגע, כלום לא נוגע, בהמתנה שלי אליך
אני מטיילת בחדרים לבנים
מוטלת במעמקי עולמי, מתכסה בנוכחותך
מבקשת מילה ממך שתסביר לי.
|
