ג'ני פקמן / מיחזור |
על דקויות צבע עיניים,
ואני האבודה בה
לא רואה איך בינתיים
שכבות העור
אט אט החלו
להתקלף קצת בקצוות,
ולא,
אין בידי תשובות,
אך אם נשפוט לפי אותו
החיוך הראשוני,
זו אני - אכריז
בלהט הוויכוח - זו אני.
וכמה בכלל ניתן
למחזר חולצות, גרביים,
וכמה ניתן לחזור
על אותן מילות שירים?
הרגעים כבר מתפזרים,
ורק ההשתקפות עדיין
לוחשת לי, שפופה מעט:
עבר הזמן,
חמק מעין,
וכאן, מולי,
זו את-לא-את.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|