בר רוח / מילים אדומות |
צרורות לועגים הרבו בו לפגוע, דם ודממה בלבו הפצוע.
ואיש לא שואל על מה ומדוע, האח הפך לנגוע.
מילים אדומות חרשו עם הזמן, ובלבו הותירו חותם.
אדם כואב ופגוע, במילים שחלפו עודנו טבוע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|