בר רוח / מילים אדומות |
פעם שכב לו פצוע בין מילים אדומות וצחוק שדומע.
צרורות לועגים הרבו בו לפגוע, דם ודממה בלבו הפצוע.
ואיש לא שואל על מה ומדוע, האח הפך לנגוע.
מילים אדומות חרשו עם הזמן, ובלבו הותירו חותם.
אדם כואב ופגוע, במילים שחלפו עודנו טבוע.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|