|
פעם שכב לו פצוע בין מילים אדומות וצחוק שדומע.
צרורות לועגים הרבו בו לפגוע, דם ודממה בלבו הפצוע.
ואיש לא שואל על מה ומדוע, האח הפך לנגוע.
מילים אדומות חרשו עם הזמן, ובלבו הותירו חותם.
אדם כואב ופגוע, במילים שחלפו עודנו טבוע. |
|
|
אני זוכר את
הסלוגן הראשון
שלי, כאלו זה
היה אתמול,
חזרתי משדה הקרב
וראיתי מלבנים
עם משפטים
סתומים על הבמה,
ההתרגשות שאחזה
בי שלחצתי על
שלח לחמך,
וההפתעה המוחלטת
שסלוגני אושר.
כיום אני אזרח,
וסלוגני מילאו
את הבמה ככוכבים
אשר על שפת הים,
ועדיין אין לי
מושג מה זה
חרפרשץ
חצי תימני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.