|
מתחזה לעצמי
כי אני כבר לא אני
אני לא חוזרת אליי
נלקחתי מעצמי ודיי
כי אם לא אני אז מי
רק תגידו לי, מי אני
תגידו לי לאן אלך
כדי שלא אגיע אל קץ דאגותיי
אלך בלי לחזור
כי כבר אין לי לאן
רק תגידו לי לעבור
כי אני כבר לא כאן
טובעת בעצמי
מי יודע מי אני
מי הספיק אותי
גנבת אותי
אין לי שייכות
עכשיו אני אחרת
אני מצטערת
אני רק נגררת
לקחו אותי מכאן
נשאר רק השלד
היא לא מדברת
היא גם לא תחזור
מי במקומי פותח מחברת
מי לי חטף את הכינוי משוררת
עכשיו זאת רק אני מתפוררת
לוקחת שוב עט אבל לא מסוגלת
לא יכולה שוב לחבר אותיות
לא מסוגלת לכתוב עוד שורות
חטפתם ממני שלוש מחברות.
עד מתי היא תבכה, כמה עוד יש לרעוד. |
|
|
אשה נאה ניגשת
לדלפק במסעדה
ומסמנת לאיש
שעומד מאחוריו
לגשת.
היא מקרבת אליו
את פניה, ומלטפת
את פניו
המאדימות. "אתה
המנהל?", היא
לוחשת לו. "כן",
הוא עונה בעוד
היא מעבירה את
אצבעותיה על
לחיו ועל שפתיו,
דוחפת לו שתיים
לפה ונותנת לו
למצוץ אותן. "רק
רציתי להגיד
שבשירותים של
הנשים אין לא
סבון ולא נייר
טואלט". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.