נחסרת אב, כתפי צד מוחי.
תשתף ריגושים הרגשות ו...
תחווה התייחסות מתאימה.
תייצב אישיות לדרך חיים.
תעריך גם תעריץ, תחבוק.
ולנגיעות הכמעט, נשכבנו.
דרך הכמעט, לדרך כיבוש.
נטפסתי עולה, שיא הפסגה.
צעוק אופקים עד הגיעה עת.
נישרעה בבגדי יום הולדתה.
כה יפה בגלש שערה ימסגר.
פני אקזוטית נוקדו, שוקדות
עיניה. בתפח שפתיה תקרוץ
בחוש חושניות. נבראו חלצי,
נרכזו מעייני להתפיח גאווה.
רגע אמת נדרשתי: תשקר!
אמא שלי ...היה או לא היה?
כרעום רעם ליל ירח קייצי.
תתעקש: רק תגיד ונמשיך.
וידעתי. כי אמת לא תקנה.
בת על אימה. שועט מר מוח,
לומר: לא! איך,מה פתאום?
ולב מתריס: את כל הקופה!
לכן שיגור. לספירת האחור,
לאל-חזור, נרפיתי: שכבתי!
נפסד הרגע. נבעטתי פסגה.
נרסק מרגלות. דרך צלחה
נכשלה, על פי מרת האמת.
-חבל שלא שיקרת! אמרה.
-חבל מאיתך איך שאלת!
-קונה את הרגע
מוחק פני עתיד.
17.05.10 |
