החלטתי לבדוק בעצמי את הפלא הקרוי מועצת העיר. והרי המסקנות:
מועצת העיר מורכבת מ-17.5 חברי קואליציה ו-3.5 חברי אופוזיציה.
איך חצי? ישנו חבר אופוזיציה שחושק בכל ליבו להיות בקואליציה.

מכיוון שכך, אין פלא שמועצת העיר של עיריית אשקלון מורכבת משני
מחנות עיקריים. מצד אחד, הדברנים המעניינים, ומצד שני האילמים
האדישים, שאני מכנה 'התפאורנים'.

הקבוצה הראשונה, הלא היא קבוצת המעניינים והדברנים, כוללת את:
איתמר שמעוני, אורן שני, יורי זמושצ'יק, וראש העיר בני וקנין.
חברי הקבוצה השנייה הנם תפאורה בלבד.

איך זה עובד? וקנין מעלה הצעה. שמעוני כמו חמישה עורכי דין
ממולחים מתל אביב מוצא את נקודות התורפה, ותוקף את ההצעה
בדרכים עקלקלות כל כך שאפילו היועץ המשפטי של העירייה, איתן
צוראל, לא יודע מאיפה הוקרץ הסעיף המדובר.

אחרי ששמעוני נותן את ההצגה שלו, שהיא ההצגה הכי טובה בעיר
ושהיא הסיבה היחידה שאנשים בכלל באים לשמוע את הישיבות, מגיע
תורו של זמושצ'יק. לטובתו של זמושצ'יק יאמר שהוא מעלה נושאים
חשובים, אבל בגלל מכשול השפה איש לא מבין את דבריו.

רוצים לשמוע את סגנית ראש העיר, סופה ביילין, הממונה על הרווחה
מדברת? הסיכוי היחיד שלכם להפר את שתיקתה הוא אם זמושצ'יק
יעקוץ אותה. ענייני רווחה, שכמוהם לא חסרים באשקלון, לא יוציאו
אותה משלוותה.

אבל אם זמושצ'יק יעקוץ אותה - פתאום כבמטה קסמים האקשן יתחיל.
היא תתגונן ותתעצבן, עד שאחרי מספר דקות ראש העיר ישתיק אותה,
והם יעברו לנושא הלא חשוב הבא, כמו כניסת חבר מועצה חדש. על
תעסוקה ואבטלה לא נאמרת מילה.

הסיכוי היחיד לשמוע את יתר 'התפאורנים' הוא כשמדובר בסקטור
שלהם או במינוי במועצה הדתית. פתאום חוזר הצבע ללחיים של חברי
המועצה הדתיים, ומתברר שגם הם יודעים לדבר ולהתווכח, כאילו
עתיד האנושות כולה מונח על כף המאזניים.

כשמדובר באיכות הסביבה, יורם שפר מתעורר לחיים, כשנוגעים
בעניין העולים מתעוררים לחיים חברי המועצה מחבר העמים. אני
מציע למנות מובטלים לחברי מועצה, אולי הם יעלו לדיון את נושא
התעסוקה בעיר.

פני העיר כפני המייצגים אותה, לא פלא שהעיר נראית כמו שהיא
נראית. כשכל אחד דואג לכיסא שלו כולם מפסידים בסופו של דבר.

אני ממליץ לחברי המועצה לקיים שעות קבלת קהל, ולפרסם את מספרי
הטלפון שלהם או לפחות את האימייל כמו בערים אחרות. תראו לנו את
ההתלהבות והמרץ של תקופת הבחירות ואני בטוח שהעיר תפרח