New Stage - Go To Main Page


חיים,
הם לא באים משום מקום.
הם מוטלים שם בשטחים.
הם במטוסים מרוסקים.
והם בטנקים חרוכים.
רימות זוחלות תחת עורם.
יוצאות דרך פצעים פתוחים.
אלה האחים שלך, אלה האחים.

כתמי שתן וצואה.
הם מצחינים ומסריחים.
לחלקם חסר איבר.
או יש מעיים נשפכים.
ובשפתיהם המקציפות
סדקים, פצעים, ומלחים.
אלה האחים שלך, אלה האחים.

הם לא יזכו יותר לראות
אישה יפה, או חיוכים -
אז כשפנינו דוממות,
ולמולם אנו נבוכים,
עלינו ללחוש: סליחה,
צריך בשר לתותחים,
ואלה האחים שלך. אלה האחים.

שלא תבינו לא נכון,
אני חושב שמוכרחים.
אבל אינני מאמין
שהם נראים כמנצחים.
שהם עומדים ושהאור על פניהם
ושרק אלוהים לבדו עובר ביניהם
ושכשדמעות בעיניו הוא מנשק את פצעיהם
והוא אומר בקול רוטט למלאכיו הלבנים
שאלה הבנים שלו, אלה הבנים.

אני חייב להם המון,
ובעיני הם גיבורים,
אבל קשה לי לראות איך
מצטטים לנערים
שירים של חיים חפר
בהם מיתות הן ערכים
כי אלה האחים שלי, אלה האחים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 9/8/10 1:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דרור ארי גולדין

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה