אז לקחת שתי חולצות, מגבת ודוכיפת
ופרצת את כל החומות אל העצמי
מה מחכה לך שם, לאחר ימים רבים של שכחה
המוות נמחה מעל פניה של היפה בנשים
שק של נחשים
מדליקה סיגריה, חושפת רגליים
עיניה תלויות בשמש
שיר אומר לה משהו, מילה שלך מקבלת משקל
אתה מעביר את הסיגריה משפתיך לשפתיה,
תשתי
כי כולם יודעים שאין נצח אבל בינתיים טוב
אתה מוזג את כל הליבידו שלך לתוך ספל מעלה עשן
נושך לה את הפטמה, מים וזקפה בתוך מקלחת קרה
טובל את הראש בין הרגליים הבועטות שלה
איש פרא שחדלת לאלף מביט אליך במראה
העולם רחב מדי למחשבות צרות
החיים קצרים מדי לחשבונות והאשמות.
|