הילה רן / אני מבטיחה |
הכוויות שלי
דוהות אט-אט
אפילו אני בקושי
מרגישה אותן
(יותר)
כנראה שההתמכרות שלי
התאדתה יחד איתך
אתה עדיין מנסה להישאר
בטווח
(וכושל)
מראה סימן חיים
אולי אתרצה
ואסתפק בשארים
של אמת
ובפתיתים חסרי טעם
של רגש
עוד לא הבנת כנראה
כי את החופש אני ראיתי
קצתי בהסתפקות
שבמועט
לא מבקשת כעת
גבר אחר שיבנה לי ארמונות
רוצה אחר
אשר האמת שלו תזרח
(בי)
מקווה אשר יהיה אחר
אשר איתו אוכל לראות
דרך המגננות והחסימות
עוד אוהב אחר
אני מבטיחה
(לי)
לא מתחסדת
יודעת טוב מאוד
מה אני (לא) לך
לא חושבת
פשוט פועלת
הגוף שלי קורא לך (ובך)
הכאן והעכשיו
מכסיף לי נשיות
חבויה
אתה שותה את התמימות שלי
ומרים לחיים
הרבה זמן עוד האמנתי
כעת מוסיפה צ'ייסר
מרמה את עצמי
כי זו הפעם האחרונה
משלה את עצמי
כי מחר תבוא השמש
לא פלא שקשה לי
להכיר אחר
כאשר הטעם שלך
והריח בי נשארים
בוא אליי עוד פעם אחת
תגרום לי לגמור
אף אחד
לא ידע
את הגוף שלי
כמוך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|