מדן נריה / כל הזמן חוטפת מכות |
שבין תקופת הילדות המלאה רוח-שטות
לתקופת ההמשך בה המוח תומך
לבין תקופת הזקנה בה רואים איך הנר כבר דועך.
"שיר" בת שנתיים היא עיזה-פזיזה;
כול הזמן חוטפת מכות: אחת או שתיים בשיניים
אחת בסנטר, בפה, ברקות,
אבל לא חדלה לפזז כי חבל לחכות;
חיוכים לא משים מפניה ואפשר לחשוב בטעות
שמכות הן חגיגה לבריאות
וחובה לקבלן ללא הפוגה וליאות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|