|
כאשר בדידות לובשת מדי סגריר
דומה שכינור ואלט נותנים דמם בשיר
החיים הם ערימות בגדים לפי מידה
תמונות באלבומים ותמונות בקופסה
על הקירות פזורים אותות ומעשים
פיסת רקיע במסגרת של חלון
ציוצי תורים מפלחים את הדממה
ואין-סוף שעות מוקשים, המון.
החיים איתה חיי אלם הם
אין מדברים על אהבה
נאנחים כשכואב
והמוות מתחייה עמוק בפנים.
כך פוסחים על פסים ועל מילים
נושמים זהיר לא להעיר
באלם הולכים ומתמעטים
והמחשבות סוטות מתלם
ברעם צליל והד זועם
לחיות. להסתגל.
מרץ 2010 |
|
|
"זאת בית שמש
ילדה זאת בית
שמש."
"אין כמו בית
שמש בלילות"
"יא חביביבי כך
נראה הרחוב בבית
שמש"
"היי סימונה
מבית שמש"
"הי דרומה לבית
שמש"
"הטנדר נוסע
הטנדר פה רץ
מבית שמש עד עין
המפרץ"
"אני הולך אני
הולך אני הולך
לבית שמש"
"בית שמש שלי,
בית שמש לא תמצא
מקום כזה טוב"
יעקב פופק מארגן
ערב שירי בית
שמש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.