New Stage - Go To Main Page

מוטי לקסמן
/
על אי תנועה

עיניה הגדולות אינן עטויות במשקפי שמש
מסתירות;
עיניו פקוחות מעבר לעדשות הראייה.
כתפיו השמוטות,
גוו הכפוף מעט קדימה
וגופה המרובע
לא עוצבו בחדר כושר
גם לא תוצר של
חרושת היופי.
השמים רחוקים וגבוהים
החמה יוקדת, צהרי יום שישי.
האנשים ממהרים.
הרמזור מעכב.
על אי התנועה הם עמדו.
ידו השמאלית סביב מתניה.
ידה הימנית על כתפו.
ראשה מונח רכות על חלקת צווארו.
שפתיה המלאות מחייכות.
עיניו בוחנות את הרמזור
מעבר לזרם המכוניות.
קרני החמה אינן מעמעמות
את האור שזורח מעיניה
ומפיץ הילה זכה
סביב ראשו.
פניהם מעידים: ממעון לפיגור קל.
אלוהים, איזה יופי עדין היה פה
באי התנועה,
בין שני נהרות מנועים רועשים
האצים בהמולה עירונית
מנוכרת ואפורה.
אלוהי הנשמות החבויות,
נטית חסד:
זימנת אותי לשניות בודדות אלה
ופקחת את עיניי
להבחין
בתוך הרעש השחור
את זו העדנה,
את זו הרגישות
את זה הקסם.
את האהבה.
תודה.

אייר תש"ע



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 5/8/10 3:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מוטי לקסמן

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה