אורטל לויתן / נעטפת |
אתה עוטף אותי בידיים רכות,
מלטף וחש את הרעד הקל.
שלא תעז ללכת, הישאר עוד -
אל תעזוב עכשיו, פשוט אל.
המציאות קוראת לנו מבחוץ, אני יודעת,
ואתה השקט, ללא הגה או ציוץ
התעלם מכל וכל, אהוב אותי עכשיו,
נשק אותי, מלאך, אל תדבר, תכאב.
ושלא תעז ללכת, הישאר עוד קצת -
תן לי לשאוב ממך עוד מאותו חום מתומצת.
למען עוד שעה כאן, יחד, אחשוף מסתורי,
רק אל תלך - לטף את כתפי, הסט את שיערי.
המציאות נושפת בעורפך,
אני יודעת - אתה חייב, אני צריכה,
חזור אליי, אהוב יקר, שוב לזרועותיי
מה עוד יישאר לי כאן, בלעדיך ובלעדיי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|