ציפי ממיס / כלום לא השתנה |
הצללים אפלים נשארו.
נזכר בכוונה
באיך דברים קרו.
והקולות צווחים בראשי
ליבי מחסיר פעימה
מחפש קצת שקט נפשי
מעט אוויר לנשימה.
ולא נעצר דבר באותו רגע
גם לא לשנייה קלה
הקירות סוגרים עליי ברקע
נפלתי ואני תחת הרצפה.
הזיכרון שלי ממנו לעולם יישאר
הוא כבר לא יחזור
לא נמחק
ואין ממנו מזור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|