|
מתבוננת אל תוך נופי העצבות של ילדותי
לא נשאר דבר ממני
מציירת בעפרונות צבעוניים, ילדה עם סוכרייה על מקל
הלוואי שיכולתי להיות במקומה ולזכור את עצמי שמחה
מהדברים הקטנים בחיים כמו מתיקותה של סוכרייה
היכן אותה ילדה תמה?
שחלמה על בלונים צבעוניים מתעופפים בשמיים
לא נחרטו בזיכרוני רגעיי אושר ושמחה, רק עצבות ובכייה
תמימות של ילדות נלקחה ממני
אני אותה יום יום מחפשת
בחיוך, במבט
לפעמים לשנייה אותה תופסת
אך היא לעולם שותקת
אומרים שיש דברים שיפה להם השתיקה
אולי זה בגלל שהם כל כך מכוערים. |
|
|
אח שלי, אני
בסוף אפיל את
המערכת בלי
להתכוון. ככה
בטעות.
אני אחתוך פה
איזה גרון בלי
להתכוון. אופס,
הלכה מפרקת - לא
התכוונתי.
מחר ב-4 בשער
בצפר. הכל מותר
- סכינים, אלות,
נונצ'אקות,
אבנים.
כדאי לך להתחיל
לפרסם סלוגנים
שלי. אחרת תקרה
פה טעות מצערת.
אדון מוקה. (כל
קשר לפיני גרשון
מקרי בהחלט)
תגובת מערכת:
נשק חם גם הולך? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.