אני בצד
ההבעות
כבר לא בצד של
המילים

כל אורחות חיי
מתערבלים

אני
אוצרת את עצמי
מאחורי חלון

ריח קטורת
חריף
במסדרון




רוח קל קדים
במסדרונות ביתי עוברת
לא עוד פליאת המרחבים
לא עוד
צמיחת הדרך

מעלית הזמן עצרה בתחנה
הניחה אותי כאן
בין קיר לבין
ספה




קשה היציאה
עין מרום אותי
נוטשת

קשה היציאה
מכל עוגמות
הנפש

אני חונה
גופי כורע
עוטת
שמלות רחבות
נגד השמש
והרוח
שלנעוץ בי
מבקשות




פשטות

עוד ממרום
תגל הרוח
בשלל עלים
מתנופפים

ממרום תרד
תפיח
מפרשים

לב ינביט
דפיקה
בקול נעים
שקט

בואי
איך שאת
כדאי
להתפשט



כדאי לנוע עם כיוון
בתנועת יד
משתלבת

בשלל מי האוויר
המפכים
עם קול
פסיעה נמזגת

בכוס בוהקת
לחכות לבאות
שירדו אלינו
טיפות
טיפות.