התאמרי לי עינת, אם בא כבר הסתיו, אם הגיעה שלכת.
גלי לי עינת, אם זרח לו כוכב, האם עודך בחושך יושבת.
ושוב את שותקת, ושוב את עוצבת, עינייך עוצמת,
דממה בשפתייך נושקת.
שמריני עינת, כי נדפתי ברוח, וכל שירי גם פרחו.
חבקיני עינת, גם ביער עבות, גם כשעיניי בחושך אובדות.
וקולי כעפר שוב שוקע, אני הוא סיפור על איש שגווע,
בסתיו, כעלה הצונח, לא ישוב גם ביום הפורח.
אמרי לי עינת אם בא כבר הסתיו, אם הגיעה שלכת,
אם אינך כאן עכשיו אולי כבר הולכת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.